אנשים רגישים מאוד בזוגיות II
חזרה לחלק I של המאמר
ולמרות הכל, הדברים לא תמיד זרמו כפי שהם עכשיו?
"בשלב מסוים בחיי, לפני למעלה מעשור, הגעתי למצב בו לא תמיד הייתי בטוחה האם אני רוצה או יכולה להיות קרובה למישהו. הייתי אומללה עם עצמי. חשבתי בכנות שמשהו באמת לא בסדר אתי, למרות שדווקא ארט מעולם לא חשב כך. העדפתי לראות את עצמי כחולה ואותו כמושלמות של בריאות נפשית. הוא אהב את האינטנסיביות שבי, את היצירתיות, האינטואיציה, הנטייה וההעדפה למחשבה ולשיחה עמוקה, את המודעות לדקויות ולרגשות אינטנסיביים. אני, לעומת זאת, ראיתי זאת כביטוי על פני השטח של פגם סמוי נוראי אליו הייתי מודעת כל חיי", מספרת ד"ר ארון בפתיחות.
"בנוסף לכך, הייתי מודעת בצורה חדה לשוני בינינו. חשבתי שארט לא ממש "מחובר". ראיתי בו אדם שטחי וחסר מודעות בצורה מתסכלת. לפעמים הייתי כמהה לבן זוג עמוק יותר, שיוכל להוביל אותי אל אלוהים. אך יחד עם זאת, רציתי מאוד, מעומק ליבי, לאהוב את בעלי. לכן, תמיד העדפתי לראות את עצמי כבעיתית."
"כתוצאה מכך, הגיע המשבר של אמצע החיים. הוא היה קשה למדי עבור ארט מאחר שהייתי מאוד מתוסכלת בשל חוסר הסיפוק שלי. אך לבסוף, הדברים הובילו לפתרונות של הקשיים שלנו, למחקרים ולספר חדש על הזוגיות ואנשים רגישים."
מהמחקרים של ד"ר ארון עולה, כי אנשים רגישים שונים בהתנהגותם במערכות יחסים. יחד עם זאת, לא ניתן לומר שיש להם יותר בעיות בזוגיות מאשר לאנשים אחרים. מה שמנבא את ההצלחה (המשך של היחסים והאושר שהם מביאים), זאת דווקא האישיות של האדם עצמו. אם לפחות אדם אחד בזוגיות הוא טוב לב, הגיוני, בעל תקווה וכד', קיים סיכוי טוב להתגבר על השוני בין בני הזוג, שממנו נובעים קונפליקטים רבים.
לכן, הבנת ההבדל בטמפרמנטים וכיצד הם עובדים היטב ביחד יכולה לעזור מאוד, בתנאי שהאנשים מוכנים לעבוד על עצמם. דבר נוסף הוא הבנת השוני ברמת העוררות האופטימאלית. זהו אחד הדברים החשובים לזוגיות בריאה ויציבה, בה לפחות אחד מבני הזוג הוא אדם רגיש מאוד.
מהי עוררות יתר ומהי תת-עוררות?
"במצב של עוררות יתר, אנחנו לא שקטים. במצב של תת-עוררות, אנחנו משתעממים. גירוי הוא כמו מזון. כשאנו בתת תזונה, אנו מרגישים מאוד לא נעים. כשאנו אוכלים יותר מדי, אנחנו גם מאוד לא נינוחים. כמו הילדים, שהופכים עצבניים מאוד במקרה של גירוי יתר או שעמום. המצב של עוררות יתר מוכר לאנשים רגישים טוב יותר. כשמתרחשים יותר מדי דברים מסביבנו או כשהדברים קורים בפתאומיות או בהמשכיות רבה, מערכת העצבים נמצאת בגירוי יתר ומגיעה למצב של "התנתקות" או "סגירה", כי היא לא יכולה לשאת יותר את המצב.
כתוצאה מכך, נוצר מצב של שחיקה פסיכולוגית וחוסר יכולת לשים לב לדברים אחרים המתרחשים מסביב. כשאדם כזה מרגיש ירידה בתפקודו לטפל בדברים, הוא מתחיל להיות מודאג, לא שקט או חרד. זה מצב מאוד לא נעים בו מתחילים לחשוש לגבי התוצאות ולפחד מהתופעות הפיזיות השליליות שנובעות מהיות מותש וסחוט. אני מציעה לחשוב על עוררות יתר כעל בעיה שחייבים להימנע ממנה. אם אין באפשרותנו לעשות זאת, חשוב ללמוד כיצד להתמודד עם הבעיה ובמקרה הגרוע – כיצד להשתקם ממנה. בסופו של דבר, הן אנשים והן בעלי חיים מתפקדים בצורה המיטבית כשהם נמצאים במצב עוררות אופטימאלית."
האם אנשים רגישים מאוד יימשכו בהכרח לאנשים הדומים להם כדי שירגישו מובנים?
"אכן מצאנו שקיים סיפוק מעט גדול יותר במערכות יחסים בהן שני בני הזוג רגישים מאוד. זה נכון במיוחד לגבי הגברים. זוגות כאלה דיווחו שהם מרגישים קרבה גדולה יותר לבן זוגם. למרות זאת, מניסיוני, הדבר שקורה בדרך כלל הוא, שאנשים רגישים מאוד נמשכים לאלה שלא "רגישים-מאוד" ולהיפך. בהתחלה, לעתים קרובות, אנחנו מוצאים במי ששונה מאתנו משהו מרתק מאוד. אך לטווח ארוך זה עלול להוות עבורנו מטרד. מצד שני, כששני אנשים רגישים מאוד נמצאים יחד, יש להם לא פחות בעיות, אבל הן שונות."
אם שניכם אנשים רגישים, יש ביניכם הבנה רבה מאוד והדבר מהווה יתרון משמעותי. אתם מרגישים מאוד בנוח זה עם זה, מכיוון שלשניכם יש תגובת עוררות זהה לגירוי, פחות או יותר. למרות שאין שני אנשים עם רמת עוררות אופטימית לחלוטין, לא יקרה מצב בו אתם מורידים את עוצמת הקול של הטלוויזיה ובן זוגכם מעלה אותה. אתם מסכימים במידה רבה על הערכים ותפיסת החיים. אחד יאמר: "ראית את זה?" והשני ישיב: "כן, כמובן", ולא "מה, אתה מטורף?!" וגם אין יותר אמירות כמו: "אתה פשוט רגיש מדי".
קרוב לוודאי שאתם מסכימים גם לגבי החשיבות של צדק חברתי, איכות הסביבה, עבודה על החיים הפנימיים וההרהורים לגבי משמעות החיים. אין מאבקים ותחושת בדידות לגבי תחומי ההתעניינות שלכם. שניכם מוכנים לעבוד קשה על הקשר שלכם. יתרונות אלה עשויים להביא לצמיחה בהערכתכם העצמית, לספק אפשרות להיכנס למעמקים של רגשותיכם, במיוחד לאלה שזקוקים לריפוי, ולהבינם בצורה יסודית. ללא קשר לשאלה האם לבן זוגכם קיימות בעיות דומות, קרוב לוודאי שהוא יהיה מסוגל להקשיב לכם בצורה עמוקה ומרפאה.
ובכל זאת, לדמיון בטמפרמנט של שני בני הזוג ישנם גם חסרונות. אתם עלולים לא להיחשף למספיק גירויים בחייכם. יש סיכוי שתצאו אל העולם ותחוו יותר מדי גירויים ואז פשוט תחזרו במהרה הביתה לתוך מקום מפלט נפשי, דבר שעלול להפוך את היחסים למשעממים במיוחד. בנוסף לכך, ההערכה העצמית שלכם בתור זוג עלולה להיות נמוכה מאוד כשאתם משווים את עצמכם לזוגות שהם לא "רגישים-מאוד" שעושים הרבה דברים מלהיבים: יוצאים לטיולים, מסיבות, מבקרים חברים רבים, נוסעים לחו"ל. כתוצאה מכך, אתם עלולים לחשוב שמשהו לא בסדר איתכם כזוג.
כמו כן, איש משניכם לא ירצה להתעמת עם אנשים אחרים. שניכם לא תרגישו בנוח להתווכח עם המוכר בחנות על כך שקניתם ממנו מוצר פגום. ומי יעמוד על שלו ללא רגשות אשם, כדי לקבל את כספכם בחזרה בגלל הטעות בחשבון הטלפון? שניכם תרצו להימנע מקונפליקטים, דבר שיגרום לכם לטאטא את הדברים מתחת לשטיח ולהגיד שהכל בסדר. שניכם תירתעו מטיפול בדברים בלתי נמנעים כמו קניות בקניונים או פניה לאדם זר כדי לקבל הכוונה למקום ייעדכם. שניכם לא אוהבים לעבוד שעות מרובות ולהיות בבית מלא ילדים רועשים ומשתוללים.
מה יכול לעזור לכם? אם קיימות משימות ששניכם לא אוהבים, השתמשו באינטואיציה וביצירתיות שלכם כדי לעקוף אותן. פשטו את חייכם. בנוסף לכך, השתמשו בתכונות ששונות בכם מבן הזוג שלכם. חלקו את המשימות בהתאם להעדפות שלכם. וכמובן, זכרו, שלפעמים דווקא המשימות שאתם לא אוהבים הן אלה שחשובות להתפתחותכם העצמית.
המשך לחלק III של המאמר
לאתר של הקהילה של אנשים רגישים מאוד
ביאטה שבון יהב, תרפיסטית גוף-נפש, מתמחה באנשים רגישים מאוד, מנהלת הקהילה של אנשים רגישים מאוד בישראל https://tnuaitit.com
[…] המשך לחלק II של המאמר […]
[…] חזרה לחלק II […]