Feeds:
פוסטים
תגובות

Posts Tagged ‘רגיש מדי’

ערב (בוקר) מעשים טובים

.

מפגש חוויתי

אם מישהו עשה לכם טובה – משהו מיוחד שלא היתם מצליחים לעשות לבד בעצמכם – ובמקום להחזיר לו טובה בחזרה, העברתם את זה הלאה ועשיתם מעשה טוב לשלושה אנשים אחרים. וביום למחרת הם העבירו את זה הלאה לעוד 3 אנשים, כל אחד. וביום אחרי זה, כבר 27 אנשים העבירו הלאה את המעשים הטובים, כל אחד ל-3 אנשים. וכך, כל יום, כל אחד העביר הלאה עוד 3 מעשים טובים. ואז תוך שבועיים המעשים הטובים הגיעו ל- 4,782,969 אנשים!!!מתוך הסרט "תעביר את זה הלאה"

 

במפגש:

  • נספר על דוגמאות מחיינו כשמישהו עזר לנו ללא שום תמורה

  • נבחר 3 אנשים אליהם נרצה להעביר את המתנה שקיבלנו

ובנוסף, נדבר על:

  • נתינה וקבלה – כמה ומתי מתאים לנו לתת / לקבל בתור אנשים רגישים מאוד

  • אכפתיות – איך אדם רגיש מאוד נשאר באיזון כשהוא קולט מצוקה מאדם אחר

  • איך להגיב כשהנתינה היא יותר מדי פולשנית?

  • גבולות ומצבים בהם לא נעים להגיד "לא"

.

המנחה ביאטה שבון

מורה מוסמכת ליוגה וליוגה תרפיה, מנחה סדנאות והרצאות בנושא רגישות גבוהה, עוסקת בהוראת יוגה ומנהלת קליניקה פרטית לתרפיה נפשית דרך יוגה. עורכת מדעית של הספר "אדם רגיש מאוד". מנהלת הקהילה של אנשים רגישים מאוד בישראל.

.

באפשרותכם לבחור באחד מהתאריכים (שני המפגשים זהים):

יום שישי, ה-25 לפברואר, בין השעות 11:00 – 13:00

יום שלישי, ה-1 למרץ, בין השעות 20:00 – 22:00

.

איפה: סטודיו "נתיב" (מרחק הליכה ממרכז עזריאלי בתל אביב).

.

מחיר: 50 ש"ח בהרשמה מראש, 70 ש"ח ביום המפגש

מספר המקומות מוגבל.

ההרשמה מראש באמצעות תשלום

דרך אינטרנט:

לתלשלום>>>

.

*** במקום תהיה אפשרות לרכוש בהנחה את הספר "אדם רגיש מאוד" מאת ד"ר איליין ארון.

לפרטים…

.

כתובת: סטודיו "נתיב", רח' צויפל 9 א', תל אביב

יש להגיע עד לרח' ביצרון 26 ואז לפנות לשביל שמצד ימין – זהו רח' צויפל.

על דלת הכניסה כתוב: "נתיב".

יש להכנס בדלת ולרדת במדרגות למטה.

—————————————————————————————————————-

ביאטה שבון | מורה מוסמכת ליוגה ויוגה תרפיה | סדנאות ותרפיה נפשית לאנשים רגישים מאוד

איזור המרכז – תל אביב יפו, רמת גן, גבעתיים

מודעות פרסומת

Read Full Post »

אני וסביבתי רואים רגישות גבוהה כרגישות- יתר ועל כן כתכונה שלילית. לפיהם, מי שהנו בעל רגישות גבוהה הוא פגיע יותר, ולכן חלש יותר וגם לעיתים נטל על הסובבים אותו. אם לדוגמה אדם רגיש מאוד הולך למסיבה צפופה ורועשת, הרי שהוא סובל יותר מהאדם הממוצע, וזה הופך אותו לפגיע יותר. האם אפשר להפריד רגישות גבוהה מפגיעות-יתר?

ההבדל בין רגישות גבוהה לפגיעות, כפי שאני רואה זאת, הוא בחוסן הנפשי. אדם יכול להיות רגיש מאוד וללא חוסן. ואז הוא מאוד פגיע ומוגבל באפשרויות שהחיים מציעים. אבל אם הוא לומד להכיל את עצמו, הוא נהיה חסון יותר.ואז אם הוא נתקל בסיטואציה קשה, הוא לא יהיה הקורבן שלה, אלא יידע איך להחזיר את עצמו לאיזון בתוך הסיטואציה או מיד אחריה. עם למידה והתנסות אנו גם נהיהים יותר עמידים בפני מצבים מציפים.

Read Full Post »

אני בת 42, אימא לשלושה ילדים. אני מאוד מבולבלת. את המושג "אנשים רגישים" פגשתי במקרה ויש לי הרגשה חזקה לגבי השתייכותי לקבוצה זו. אך מפחיד אותי לתת לזה שם, כאילו "יש סיבה ולכן ההתמודדות קשה, ולכן לא תמיד מצליחים". מפחיד אותי לתת לעצמי הנחות כאלו. ביום-יום זה ממש לא פשוט: אני עובדת בעבודה מאוד לחוצה כבר המון שנים, אין לי מספיק זמן פנוי לעצמי, אני מלאת ביקורת על עצמי כי אני לא מספיקה ואני נתונה במצבי רוח תזזיתיים המשפיעים על התנהלותי היומיומית. (מתוך המכתב שקיבלתי)

———————————-

לפעמים זה לא פשוט לנו לקבל את העובדה שאנחנו רגישים מאוד ושאנחנו זקוקים בהתיחסות מיוחדת לעצמנו. כי זה באמת מרגיש לנו שאנחנו עושים הנחה לעצמנו או מתפנקים. במיוחד כשלעתים כל כך קרובות קיים לחץ מבחוץ שמזכיר לנו שאנחנו חייבים להיות כמו כולם. אחרת, אנחנו מרגישים שמשהו לא בסדר אתנו. גם הדרישות הגבוהות של החיים המודרניים גורמים לנו כל פעם לדחוף את עצמנו מעבר לגבולות היכולת שלנו, מה שיכול להביא לעומס פיזי ונפשי רב.

אני מבינה את הבלבול שלך, כי גם אני וגם אנשים רגישים אחרים בסביבתי, למרות העבודה הפנימית רבת שנים, לא מעט שואלים את עצמם: האם אני מתפנקת? האם אני ממצה את היכולות שלי או שחייה תמיד מתחת לגבולות היכולת? וזאת שאלה שתשאר תמיד פתוחה. אנחנו נהיה בריקוד סביב הגבול שלנו. לפעמים קצת מתחת לגבול, לפעמים בגבול ולפעמים מעבר. אבל אם נהיה מודעים ליחודיות הגוף והנפש שלנו בתור אנשים רגישים מאוד, כל פעם התנודות יהיו יותר ויותר קטנות.

העניין הוא שיחד עם הקשיים שאנו חווים, טמונים בנו אוצרות מיוחדים. אך המפתח לשימוש בהם הוא מצב נפשי מאוזן. אני מתקוונת שיש לנו כושר תפקוד גבוה ויעיל בתנאי שאנו קשובים לעצמנו, לאיתותים של הגוף ולאיתותים הנפשיים.

ולגבי העבודה, זה לא דברים בשחור-לבן. השינויים מתבצעים לאט לאט. המפתח הוא – עדינות ורכות עם עצמנו. אם יש לך כלים לפתח חוסן נפשי, יכול לקרות שאותה העבודה תרגיש לך מקום ידידותי יותר.

Read Full Post »

בהתחלה אדם עובר מסע מפרך שמטרתו להשיל את כל הקליפות החיצוניות שמונעות ממנו לבטא את הגרעין הפנימי שלו את הנשמה שלו, את האני האמיתי שלו… הוא מחפש, הוא נכשל, הוא נפגע, הוא חושף צדדים שבחיים לא חשב שקיימים בו…

וממשיך לחפש, לחפש את הדרך, את הנתיב של עצמו, נתיב בו יוכל לאהוב את עצמו, להנות מהקיום של עצמו, לקבל את עצמו, וכמובן את החיים בכללותם.  אחרי שהוא בכל זאת מוצא את עצמו בכל הבלאגן, בתוך הצביעות הוא מגלה שהוא שונה ממה שהייה לפני שיצא למסע מייגע ומרתק באותה מידה. הוא מגלה שהלב שלו הפך להיות קשוב ורגיש במידה שלא הכיר מעולם, הרגשות הפכו לחיים יותר וחזקים יותר. הוא מבין שמעכשיו לא יוכל להלביש יותר על עצמו את מסכת ה"לא אכפת לי".

וברגע זה, גורלו-שוב לצאת למסע חיפוש, הפעם הוא מחפש אדם, מספיק אפילו אדם אחד, אדם שיבין אותו באמת, אחד שיוכל לקבל אותו כמותשהו, אחד, או אחת, שיוכל להכיל את היכולת שלו להתרגש ולהרגיש.  מהרגע שאנו מוצאים את עצמינו, אנו מתחילים לחפש את החצי השני שלנו, תקראו לזה חבר נפש, נשמה תאומה, או פשוט אחד שמבין אותנו. פעמים רבות אנו מסתירים את הכוונה האמיתית, כוונה למצוא אותו אדם, בתירוצים שונים ומגוונים, אנחנו משוכנעים שאנו מחפשים מימוש עצמי, או דרך מסתורית כלשהיא, אך בסופו של דבר החיפוש הוא אחרי השלמות, שלמות שניתן לחוות עם אדם קרוב, אדם אהוב ואוהב.

אני מאחלת לכל אחד ואחת למצוא את החצי השני,

ולהנחיל שלווה בלב מהר, ככל האפשר.

באהבה גדולה,

מיה

מתוך האתר של מיה:

http://tarbut.zahav.ru/cellcom/literature/photo.php?view=7529

Read Full Post »

אני  רגיש מדי, וזה עושה לי את המוות… (מתוך המכתבים)

קודם כל חשוב להדגיש, שאתה לא רגיש מדי, אלא פשוט רגיש מאוד. זה כמו אדם מוכשר. אף פעם לא יגידו עליו שהוא מוכשר מדי. רגישות היא תכונה מיוחדת והיא מולדת. גם בקרב בעלי חיים התופעה קיימת באותם אחוזים כמו אצל בני אדם. בין 15 ל -20 נולדים רגישים מאוד.

אבל כמובן, רגישות גבוהה וגם כישרון גדול יכולים להביא לנו כאב וסבל. אנחנו נולדים לתוך חברה בה אנו שונים מאוד, כאילו נפלנו מהירח. החברה לא במיוחד מחבבת את הרגישות הזו ורואה בה חולשה. ואז כל מה שקורה אתנו מאז שנולדנו גורם לנו רק להדחיק את הרגישות, לברוח ממנה ולהוכיח לעולם שאנחנו חזקים ונורמליים. כמובן, יש ילדים שנולדים להורים רגישים מאוד או גדלים בסביבה תומכת ומכילה ואז הם גדלים לאנשים רגישים מאוד עם איזון נפשי ורגליים על הקרקע.

זה, בעצם, אומר שאין שום דבר רע ברגישות עצמה. הבעיה מתעוררת ברגע שאנחנו לא מחוברים לרגישות הזו ולא יודעים איך להתנהל איתה. מנסיוני האישי אפשר לעבוד עם זה. זה דורש אמון, כמון בהתעמלות, ובשבילי זה עובד. כמובן, עוד לא סיימתי, אפשר לעבוד על כך כל החיים. אבל כבר בשנים האחרונות, מאז שהתחלתי להשתמש בכלים של יוגה תרפיה, אני מוצאת את עצמי הרבה יותר חסונה נפשית ומחוזקת פיזית.

לא נהייתי פחות רגישה, אולי אפילו יותר, אבל אני תמיד יודעת שאחזור לאיזון, למרכז שלי, כל פעם שיקרה משהו מכאיב ועוצמתי. והיום הרגישות שלי משרתת אותי הרבה יותר מאי פעם. הרי ברגישות עצמה ישנן מתנות רבות – האינטואיציה, האמפטיה, היצירתיות, האומנותיות, הרגישות לזולת, הראיה של הרבה פרטים חשובים שאף אחד אחר לא מזהה, היכולת למיין דברים לקטגוריות הרבה יותר מעודנות ומדוייקות.

גם על התלמידים שלי (ליוגה וליוגה תרפיה) אני רואה שינויים ברגע שהם לומדים איך להרגיע את עצמם ברגע של הצפה, איך להעצים את כמות האנרגיה הנפשית שלהם בעזרת החיבור למשאביהם הנפשיים, וגם, למשל, כשהם לומדים להקשיב לאתותים של עוררות יתר ולעשות בחירה מודעת להשאר במקום מועט גירויים במקום להמשיך להעמיס על עצמם. אני מאמינה ובטוחה שאדם רגיש מאוד בהחלט יכול לחיות חיים יציבים ומספקים.

Read Full Post »