• ראשי
  • אנשים רגישים
  • עמוד הבית
  • כאבי גב
  • צור קשר

אנשים רגישים

מאמרים ומידע

Feeds:
פוסטים
תגובות
« להעריך את מה שיש
כוס התה המלאה »

מה ההבדל בין רגישות גבוהה לבין הפרעה בוויסות חושי

נובמבר 15, 2010 על-ידי ביאטה שבון יהב

האם יש שוני בין

אדם רגיש מאוד (The Highly Sensitive Person)

לבין אדם בעל הפרעה בוויסות חושי?


בעקבות שאלות רבות בנושא זה אני מצרפת את תשובתה של ד"ר ארון. אשמח אם תגיבו. מקווה מאוד שהטקסט יתורגם בעתיד לעברית.



What is the Difference between Sensory Processing Sensitivity, the academic term for high sensitivity, and Sensory Processing or Sensory Integration Disorder   (actually, the first term has replaced the latter)?

Simply put, high sensitivity is not a disorder. It is found in about 15 to 20% of humans. Further, some trait like it, usually termed differently but with close to the same ratio, is found in almost every animal species studied. So it is a normal temperament variation that has evolved for a reason. It is one of two strategies that works for individuals. One is "look before you leap" or "do it once and do it right" (our strategy). The other is "the early bird gets the worm." Act fast and be first–the first to get the food or to be the food. In other words, neither way of behaving is really dysfunctional, and each is a sort of impairment in one type of situation and an advantage in another. Different strategies for different folks.

We HSPs know, however, that "normal" can be in the eyes of the beholder. HSPs and HSCs can seem strange and even dysfunctional to non-HSPs–always a problem when a non-HSP is making a diagnosis.

The term Sensory Processing Disorder (SPD) was first applied to children, but now it is used to describe certain adults as well. It was discovered by occupational therapists working with children. They noticed that certain individuals have unusual difficulties due to being too sensitive or not sensitive enough in various sense modalities, or having poor balance and coordination. To help these children, occupational therapists use a variety of one-on-one treatments plus various equipment.

You can learn about SPD on many websites from different sources. If you go to an "official" site you will find the symptom checklists. You are going to see considerable overlap with what I would call normal sensitivity. This has led to some skepticism about SPD, some likening it to the "new ADHD," and you can find this on the web too. Still, also on the checklist are behaviors that are obvious red flags about a child's development, such as not rolling over by 7 months or not walking by 18 months and these would need more evaluation.

If I were seeking such an evaluation, one that might lead to a serious diagnosis and costly treatment, I would want it done by someone with years of experience observing both normal behavior and its normal temperament-related variations, as well as a vast experience in recognizing non-normal development of all types and evaluating both its possible innate and environmental contributors. I would not have a diagnosis made by someone working within one specialty, whether that be ADHD, autism spectrum disorders, or SPD. This is true for myself as well. I do not evaluate children overall because my natural bias and lack of broader experience could easily cause me to miss a problem in a child, thinking it was only due to normal sensitivity.

As for treatment, I have heard many parents rave about what occupational therapists have done for their child after he or she was diagnosed with SPD. Still, before sinking money into it, I would ask to see studies on its usefulness that were done by researchers not in any way associated with its treatment. These studies should have had a control group in which children received equal amounts of individual attention by a caring adult, but one who was not familiar with SPD and not using any special methods. There may well be such well-controlled research, but I have not reviewed the scientific literature on it so I cannot say.

There is a well funded SPD foundation, and part of its purpose is to educate the public and professionals about SPD. Part of that effort is to advocate with the American Psychiatric Association to make SPD a disorder in the next, fifth, Diagnostic and Statistical Manual, the official manual used for all medical diagnoses involving in any way mental health. This will mean medical insurance will cover its treatment, allowing a great expansion of this occupational therapy specialty and many more children to be treated. Those lobbying for this are almost certainly doing so in all good faith and in the best interest of children. But while it may be best for some children, we who deal with HSCs may find they are being given a DSM diagnosis simply because the diagnosis exists and includes some behaviors HSPs exhibit. It may be forgotten at times that these are normal and highly functional for those having this particular temperament variation. So it will be one more thing for parents of HSCs to deal with. Indeed, since the diagnosis has been expanded to adults, all of us may hear more about it.

מתוך:  http://www.hsperson.com/pages/2Feb09.htm

.


ביאטה שבון יהב, תרפיסטית גוף-נפש, מתמחה באנשים רגישים מאוד, מנהלת הקהילה של אנשים רגישים מאוד בישראל https://tnuaitit.com

 

 

.

31.046051 34.851612

Share this:

  • פייסבוק
  • Facebook
  • דואר אלקטרוני
  • הדפס

אהבתי

אהבתי טוען...

קשור

פורסם באנשים רגישים מאוד | מתויג אנשים רגישים מאוד, הפרעה בוויסות חושי, רגישות גבוהה, רגישות יתר | 6 תגובות

6 תגובות

  1. ב- ינואר 21, 2012 בשעה 7:19 pm תמר

    לא יודעת אם מקרה פרטי מעיד על משהו אבל חשבתי שזה יתרום לדיון עם אוסיף שבתי אובחנה עם SPD על ידי שתי מרפאות בעיסוק (וגם לי ברגע שקראתי על התופעה היה ברור באופן מובהק שזה העניין) ואחרי שנתיים קראתי את הספר של ד"ר ארון והוא פשוט מתאר את ילדתי בצורה כל כך מדויקת, עם כל מיני ניואנסים שרק מי שמכיר היטב יכול לדייק כך. אני מאוד מסכימה עם קודמותיי, הדברים מאוד קשורים. לתחושתי עניין הויסות החושית הוא חלק מתמונה גדולה יותר – הספר כאילו השלים לךי עוד חלק ענק בפאזל.


  2. ב- ינואר 3, 2012 בשעה 9:47 pm שאלות ותשובות לגבי אנשים רגישים מאוד « יוגה תרפיה רגשית

    […] כאן >>> […]


  3. ב- מרץ 17, 2011 בשעה 1:14 pm ביאטה שבון

    אצל אדם רגיש מאוד אין קושי בעיבוד חושי. התהליך מתחיל במוח. מערכת העצבים קולטת גירויים רבים מהסביבה והמוח עושה עיבוד מאוד מעמיק של מה שהתקבל. בהפרעה בוויסות חושי, לעומת זאת, יש שיבוש בעיבוד הגירויים. אני מכירה אנשים רגישים מאוד רבים שאין להם שום קושי בחושים. רעש ואורות חזקים לא מפריעים להם בכלל. בנוסף, אנשים רגישים מאוד שהתחנכו בסביבה תומכת ומכילה גדלים לאנשים יציבים מאוד ומצליחים ולא חווים קושי בגלל הרגישות שלהם. להיפך, לפי המחקרים של ד"ר ארון, הם מסתגלים לסביבה ומצליחים הרבה יותר טוב מאשר אנשים אחרים שלא שייכים לקטגוריה הזו ושגם גדלו בילדות טובה. מכאן אפשר להבין, שהרגישות בפני עצמה היא תכונה נייטרלית. מה מביא קושי הם הכאבים והטראומות שאנשים צוברים במשך חייהם. יחד עם זאת, ברור שיש אנשים שיש להם גם רגישות גבוהה בתור טמפרמנט וגם קושי בוויסות חושי בו זמנית.


  4. ב- פברואר 27, 2011 בשעה 11:35 am דפנה

    אני לא רואה הבדל בין רגישות גבוהה לבין רגישות חושית גבוהה.

    והרי החושים זה הבסיס הפיסי לקיומינו.. זה משליך על כל דבר בהתנהלות היומיומית ובאינטרקציות עם הסביבה – זה הופך את האדם לרגיש ביותר בכל התחומים גם לחיוב וגם לשלילה.
    איך בכלל אתם יכולים להפריד בין התחושות הפיסיות לתחושות הרגשיות??

    והרי מספיק שלאדם יהיה צבע עור שונה, כדי שיתייחסו אליו אחרת והוא יחווה את העולם אחרת ויפתח רגישות גבוהה במיוחד… אז על אחת כמה וכמה אדם שמתנהל אחרת מהסביבה בגלל קשיים בעיבוד חושי.

    ואיך בכלל אפשר לומר שרגישות גבוהה איננה הפרעה?? והרי זה יוצר קושי עצום בהתנהלות היומיומית, או שאולי אתם מדברים על רגישות גבוהה אבל לא גבוהה מאד…
    כי כשאדם רגיש מאד… זה לא רק מתנה. זה קושי עצום.

    וכל הסיפור הזה עם ילדי אינדיגו וכדומה? על פי הסיפורים הללו כמעט כל הילדים של היום הם ילדים רגישים במיוחד עם יכולות רוחניות וכו.
    לי יש 3 ילדים, בגילאים שונים, כולם רגישים מכל הבחינות, יש יותר ויש עוד יותר… והם מיעוט בסביבתם! זו לא תופעה נפוצה בכלל. הם כל כך שונים מסביבתם ואין כמעט ילדים שדומים להם מבחינת העוצמות הללו.
    איפה כל אותם ילדי אינדיגו שמדברים עליהם???


  5. ב- נובמבר 21, 2010 בשעה 9:26 pm חגית

    הילית, המון תודה על הדברים. אני אמא לילד בן שש וחצי שעבר לאחרונה אבחון מקיף על-ידי מרפאה בעיסוק שעובדת איתו כבר שנה, ואובחן כ- SPD. מנסיוני אני יכולה להעיד שהעיקר בהתמודדות עם צרכיו של ילד כזה היא המודעות. ככל שאנחנו לומדים ומבינים טוב יותר את הדרך שבה חווה הילד את העולם, את המשמעות של הצפה חושית, ואת הקשיים של הילד בהתמודדות איתה, אנחנו מבינים אותו טוב יותר, מכילים אותו טוב יותר ויכולים להציע לו ולעצמנו דרכים מגוונות על מנת להקל עליו את העומס. מודעות היא כל הסיפור. מודעות שלנו ההורים, ובהדרגה, גם לעורר מודעות אצל הילד לעצמו ולקשיים שלו. אהבה, הקשבה, תשומת-לב, הכלה ונכונות לעזור – זה כמעט כל מה שילד כזה (ואולי כל ילד בכלל) צריך בשביל לגדול ולהתפתח בשמחה ובטוב.

    למתעניינים אוסיף כי ריפוי בעיסוק, הידרותרפיה, רכיבה טיפולית, טיפול יומיומי בעיסוי או בהברשה (מברשות וילברג), יכולים מאוד לעזור. יש בוודאי כיוונים טיפוליים נוספים. אלה הם הדברים בהם אנחנו מתנסים ועליהם אני יכולה להמליץ


  6. ב- נובמבר 16, 2010 בשעה 5:58 pm הילית

    שלום לכולם,
    קראתי בעיון את דבריה של ד"ר ארון. עליי לציין שבמקביל להיותי חברת הקהילה של אנשים רגישים אני גם פסיכולוגית חינוכית העוסקת בטיפול בילדים והורים. ד"ר ארון מציינת שמאפיינים רבים של HSP משותפים עם מאפייני SPD. ובעצם בשני המקרים מדובר על רגישות בעיבוד מידע חושי. וזה יכול להיות גם יתרון בהתייחסות הייחודית והעשירה לעולם. אך בעיני ד"ר ארון ההבדל הוא שHSPאינו הפרעה אלא טמפרמנט נורמלי וייחודי ואילו SPD הוא כן הפרעה ואף יש לובי רציני המנסה להכניס אותו לספר ההפרעות הנפשיות על מנת שהטיפולים לו ימומנו על ידי ביטוח בריאות. היא מטילה ספק בעצם האבחון של SPD ויעילות הטיפול בו על ידי מרפאים בעיסוק, מכיוון שהם מאבחנים ומטפלים מתוך נקודת מבט צרה של מקצועם-הם. היא מדברת על שיקולים מחקריים, אבחוניים ותקציביים ואילו אני ממקדת את תשומת לבי לשיקול שבעיני הוא החשוב: ההסתגלות של האדם לסביבתו ורווחתו הרגשית. הסתגלות לא בשביל טובת הסביבה, אלא בשביל טובת עצמו. אם לילד יש רגישות בעיבוד מידע חושי וזה פוגע בתפקוד שלו ובהערכה העצמית שלו ובקשרים החברתיים שלו וגורם לסביבה לכעוס עליו כי היא אינה מבינה את צרכיו וזה גורם לו לכעוס על עצמו, אז פחות קריטי בעיני איך נקרא לזה אלא חשוב מה שאפשר לעשות בנידון. זה נכון שקשיים בעיבוד מידע חושי מופיעים גם בהפרעות התפתחותיות שונות, אבל רוב הילדים הסובלים מקשיים בעיבוד מידע חושי הם ילדים נורמליים לחלוטין, אינטלגנטיים ומתפקדים – עם בעייה בעיבוד מידע חושי. וילדים אלה עשויים לסבול במידה רבה, כי הם נמצאים בסביבה המציפה אותם בגירויים ואינה מותאמת לצרכיהם. על פי נסיוני, אבחון מפורט של מרפאה בעיסוק כן יבדיל בין ילדים עם רגישות חושית לכאלה שאינם. רוב המרפאות בעיסוק אינן ממהרות לאבחנה של SPD. ולאחר האבחון, אם הקשיים הם כאלה שריפוי בעיסוק יעזור להם, אז מה טוב. ואם הם כאלה שחשובה בעיקר העבודה של להכיר בקשיים ולהבין אותם וללמד את הילד והוריו להתאים את הסביבה אליו ולא לכעוס על רגישותו – אז זה מה שחשוב. בשני סוגי ההגדרות זה נורמלי ומדובר ביכולת של האדם להבין את הרגישויות שלו, למצוא דרכים להפחית עומס, חרדה ולחץ ולשאוף למימוש עצמי ורווחה רגשית.
    אשמח לשמוע דעות נוספות.
    בברכה
    הילית



התגובות סגורות.

  • תמיכה לאנשים רגישים מאוד

    לפרטים הקליקו על התמונה

  • לרכישת הספר בהנחה:

    אדם רגיש מאוד מאת ד"ר איליין ארון

  • לרכישת הספר בהנחה:

  • רגישות גבוהה

    • 1. קהילת אנשים רגישים מאוד
    • 2. מאמרים
    • 3. מן העתונות
    • 4. על אנשים רגישים
  • קטגוריות

    • אנשים רגישים מאוד (79)
    • יוגה (26)
    • כאבי גב (2)
    • מחשבות (8)
    • נושאים של מפגשים שהתקיימו בעבר (26)
    • סיפורי חכמה (112)
    • קישורים וספרים מומלצים (2)
    • שונות (6)

יצירה של אתר חינמי או בלוג ב־WordPress.com.

WPThemes.


loading בטל
הרשומה לא נשלחה - בדוק את כתובות המייל בבקשה!
הפעולה נכשלה, בקשה נסה שוב
מצטערים, הבלוג שלך אינו יכול לשתף רשומות בדואר אלקטרוני.
פרטיות וקובצי Cookie: אתר זה משתמשי בקובצי Cookie. המשך השימוש באתר מהווה את ההסכמה שלך לשימוש באלו.
לקבלת מידע נוסף, כולל מידע על השליטה בקובצי Cookies, ניתן לעיין בעמוד: מדיניות קובצי ה-Cookie
%d בלוגרים אהבו את זה: